יחסים
הרב יניב חניאיגתמוזתשעו19/07/2016
שאלה:
שלום ברצוני לדעת אם יש היתר כלשהו לקיצור ימי הטהרה של האישה. אני ואישתי הגענו למצב של פיקוח נפש ממש וחושבים כבר לפרק את החבילה בגלל נושא הטהרה. זמן מחזור שנמשך מעל 7 ימים ועוד 7 ימי טהרה זהו פרק זמן ארוך. תודה
תשובה:
באופן עקרוני אין אפשרות הלכתית לקצר את ימי הטומאה, לצערי. הקבלה של ימי הנקיים היא קבלה של בנות ישראל, שבדורנו אין מי שיכול להפר או לשנות אותה.האפשרויות הפתוחות בפניכם הן שימוש בכלים רפואיים, בראש ובראשונה כל מיני חומרים טבעיים לקיצור ימי הטומאה. יש חומר בשם "מחזורון" שיכול לעזור ויש שמשתמשים בילקוט הרועים וכדומה.
אם המצב הוא ממש קשה, הייתי ממליץ לנסות כלים רפואיים קונבנציונלים... יש התקנים תוך רחמיים של חברת באייר שמונעים מחזור במשך חמש שנים. הבעיה איתם שהם מונעים גם הריון... אז אתם צריכים לבדוק אם אתם מעוניינים גם למנוע הריון. אם כן, כלי כזה יכול להיות פתרון טוב מאוד.
בסיכום- אין דרך הלכתית של ממש לקיצור הימים, אולם צריך לבדוק את הפאן הרפואי.
ברכות רבות
תשובות נוספות בנושא-
קיצור זמן המחזור והנידה
שלום,
אני לא ממש מומחה לעניין, ואם הבעיה היא גדולה במיוחד, אולי כדאי לפנות לאחד המכונים שעוסקים בכך באופן קבוע.
בכל מקרה, ישנם מספר פתרונות-
הראשון הוא פתרונות רפואיים, הרופאים מכירים מספר תרופות שמקצרות את זמן הדימום. חשוב מאוד לקחת בחשבון שפעמים רבות לפתרונות הרפואיים, המבוססים על הורמונים, יש פעמים רבות מחיר כבד של שיבוש הדימום מכאן והלאה. זה יכול לקצר פעם אחת, אבל לשבש בהמשך.
פתרונות טבעיים-
- לשתות הרבה מאוד חליטת פטל. הממליצים על זה אומרים תמיד שמדובר על חליטה טבעונית, שקונים בבית טבע ולא סתם בסופר, אולם שמעתי שגם החליטת פטל הרגילה מהסופר עוזרת.
- שתיה של מיץ לימון טבעי, סחיטת לימון ושתייתו, עוזרת מאוד לנקות את הגוף באופן כללי וגם מהדימום.
- שתיה של מסטיק תימני, למרות שרוב הנשים טוענות שזה בלתי נסבל בטעם....
- שתיה מרובה באופן כללי, פשוט לשתות המון מים ושתיה...
- בבתי מרקחת מסויימים מוכרים מוצר בשם "מחזורון", שהוא חליטה טבעית שעוזרת לקצר.
- שימוש בילקוט הורעים לקיצור זמן הדימום... בתשובה הזאת, כתבתי איך נוטלים את ילקוט הרועים.
בהצלחה רבה!!
שלום,
אני לא ממש מומחה לעניין, ואם הבעיה היא גדולה במיוחד, אולי כדאי לפנות לאחד המכונים שעוסקים בכך באופן קבוע.
בכל מקרה, ישנם מספר פתרונות-
הראשון הוא פתרונות רפואיים, הרופאים מכירים מספר תרופות שמקצרות את זמן הדימום. חשוב מאוד לקחת בחשבון שפעמים רבות לפתרונות הרפואיים, המבוססים על הורמונים, יש פעמים רבות מחיר כבד של שיבוש הדימום מכאן והלאה. זה יכול לקצר פעם אחת, אבל לשבש בהמשך.
פתרונות טבעיים-
- לשתות הרבה מאוד חליטת פטל. הממליצים על זה אומרים תמיד שמדובר על חליטה טבעונית, שקונים בבית טבע ולא סתם בסופר, אולם שמעתי שגם החליטת פטל הרגילה מהסופר עוזרת.
- שתיה של מיץ לימון טבעי, סחיטת לימון ושתייתו, עוזרת מאוד לנקות את הגוף באופן כללי וגם מהדימום.
- שתיה של מסטיק תימני, למרות שרוב הנשים טוענות שזה בלתי נסבל בטעם....
- שתיה מרובה באופן כללי, פשוט לשתות המון מים ושתיה...
- בבתי מרקחת מסויימים מוכרים מוצר בשם "מחזורון", שהוא חליטה טבעית שעוזרת לקצר.
- שימוש בילקוט הורעים לקיצור זמן הדימום... בתשובה הזאת, כתבתי איך נוטלים את ילקוט הרועים.
בהצלחה רבה!!
עוד בעיה באותו נושא..
בגדול הניתוח שלך של הגמרא הוא נכון, מדובר בחומרה שקיבלו בנות ישראל, אבל אף על פי כן החומרה הזו נחשבת לחומרה שפשטה בכל ישראל ולקבלה מושלמת והיום פוסקים להתייחס אליה כך. כך שיש להקפיד על ההרחקות בכל מקרה. זה בהחלט קשה, לכולם, ההרחקות, אולם החומרה קיימת. אתה בודאי זוכר את הסיפור המפורסם בתנא דבי אליהו בעניים ומשם לומדים הפוסקים בפשטות שהאיסור הוא כללי, אפילו לא לנגוע באצבע קלה והדבר נוגע גם למסולקות דמים, כגון יולדת, זקינה וכו'... ולכן למרות מצבכם המיוחד צריך להקפיד על ההרחקות. יתכן ויש מקום להקל בדברים שבהם יש ספק כפול, כמו כתמים וכו', אבל המקרים הללו נדירים אצל מי שלא ילדה ואני לא סבור שזה יקל עליכם בכלל.
בגדול הניתוח שלך של הגמרא הוא נכון, מדובר בחומרה שקיבלו בנות ישראל, אבל אף על פי כן החומרה הזו נחשבת לחומרה שפשטה בכל ישראל ולקבלה מושלמת והיום פוסקים להתייחס אליה כך. כך שיש להקפיד על ההרחקות בכל מקרה. זה בהחלט קשה, לכולם, ההרחקות, אולם החומרה קיימת. אתה בודאי זוכר את הסיפור המפורסם בתנא דבי אליהו בעניים ומשם לומדים הפוסקים בפשטות שהאיסור הוא כללי, אפילו לא לנגוע באצבע קלה והדבר נוגע גם למסולקות דמים, כגון יולדת, זקינה וכו'... ולכן למרות מצבכם המיוחד צריך להקפיד על ההרחקות. יתכן ויש מקום להקל בדברים שבהם יש ספק כפול, כמו כתמים וכו', אבל המקרים הללו נדירים אצל מי שלא ילדה ואני לא סבור שזה יקל עליכם בכלל.
המשך לשאלה בקשר לבית המקדש
אף פעם אין "כל" מושלם בתורה, הכל זה יכול להיות חלק, חלק גדול ומשמעותי, אבל חלק. אפילו קורבן פסח הוא לא ל"כל", אלא למי שנמצא באיזור בפסח. ככה זה תמיד בתורה- תמיד יש יוצאים מן הכלל.
אף פעם אין "כל" מושלם בתורה, הכל זה יכול להיות חלק, חלק גדול ומשמעותי, אבל חלק. אפילו קורבן פסח הוא לא ל"כל", אלא למי שנמצא באיזור בפסח. ככה זה תמיד בתורה- תמיד יש יוצאים מן הכלל.
בית המקדש
אשה נידה לא יכולה להיכנס לבית המקדש, זה אכן אומר שחלק גדול מהנשים לא נכנסו לבית המקדש במצוות הקהל. צריך להבין שהחלוקה לטמאים ולא טמאים היתה ברורה וחזקה בזמן המקדש והיתה חלק מהחיים של היהודים אז בהרבה דברים. גם הנידה של התורה שונה מעט משל ימינו ולכן החלק של נשים שהוגדרו "נידה" היה קטן יותר.
אשה נידה לא יכולה להיכנס לבית המקדש, זה אכן אומר שחלק גדול מהנשים לא נכנסו לבית המקדש במצוות הקהל. צריך להבין שהחלוקה לטמאים ולא טמאים היתה ברורה וחזקה בזמן המקדש והיתה חלק מהחיים של היהודים אז בהרבה דברים. גם הנידה של התורה שונה מעט משל ימינו ולכן החלק של נשים שהוגדרו "נידה" היה קטן יותר.
דיני טהרה
את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).
הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או צרכניה חרדית, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום). לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות ארבעה ימים בהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, ככה נהגו רוב עם ישראל. ביניהם גם יהודי צפון אפריקה ועוד...
הערה שחשוב לציין- לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה, ניתן לעשות את ההפסק בטהרה גם לפני כן (לפני החמישה ימים), בתנאי שההדם פסק והאשה מדיחה את המקום היטב ו"שורה" במים חמים (אמבטיה), כדי לנקות את עצמה. זה לא מצב כל כך מעשי, כי כמעט ואין נשים שמפסיקות לראות באותו יום ממש... המחזור נמשך תמיד כמה ימים... אולם כך פוסק השולחן ערוך במפורש, והרב עובדיה יוסף קובע להלכה... זו פסיקה שיכולה לעזור במקרים מיוחדים, כמו כלות שנטמאות בגלל הפעם הראשונה, או ביוץ מוקדם וכדומה... במקרים של ביוץ מוקדם יתירו הפסקה כזו גם לאשכנזיות.
כלומר: מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה...
אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.
ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.
אני עדיין פותח את התשובה הזאת לכל הגולשים כי זה נראה לי חשוב לכולם עדיין. (אני תמיד חוטף מגולשים אחרי שאני פותח לציבור תשובות בנושאים כאלו), אם את מעדיפה שזה יהיה פרטי- צייני זאת.
את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).
הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או צרכניה חרדית, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום). לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות ארבעה ימים בהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, ככה נהגו רוב עם ישראל. ביניהם גם יהודי צפון אפריקה ועוד...
הערה שחשוב לציין- לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה, ניתן לעשות את ההפסק בטהרה גם לפני כן (לפני החמישה ימים), בתנאי שההדם פסק והאשה מדיחה את המקום היטב ו"שורה" במים חמים (אמבטיה), כדי לנקות את עצמה. זה לא מצב כל כך מעשי, כי כמעט ואין נשים שמפסיקות לראות באותו יום ממש... המחזור נמשך תמיד כמה ימים... אולם כך פוסק השולחן ערוך במפורש, והרב עובדיה יוסף קובע להלכה... זו פסיקה שיכולה לעזור במקרים מיוחדים, כמו כלות שנטמאות בגלל הפעם הראשונה, או ביוץ מוקדם וכדומה... במקרים של ביוץ מוקדם יתירו הפסקה כזו גם לאשכנזיות.
כלומר: מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה...
אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.
ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.
אני עדיין פותח את התשובה הזאת לכל הגולשים כי זה נראה לי חשוב לכולם עדיין. (אני תמיד חוטף מגולשים אחרי שאני פותח לציבור תשובות בנושאים כאלו), אם את מעדיפה שזה יהיה פרטי- צייני זאת.
מה ההבדל בין לידת זכר לנקבה?(פרשת תזריע)
התייחסתי לשאלה זו בשיעורי האמונה של שורש, אני מעתיק מעט משם/
שאלה העולה פעמים רבות בנוגע ליחס התורה לנשים, שאלה שאפילו ראיתי פעם במחקר אוניברסיטאי כ"הוכחה" ליחס המעוות של הדת היהודית לבנות.
וזאת השאלה- כולנו יודעים שכאשר אשה יולדת תינוק היא טמאה למשך פרק זמן, ללא קשר לטומאת הנידה. אולם, בעיון בפסוקים מתגלה לעיננו עובדה משונה: כאשר היא יולדת בן, האשה טמאה במשך שבוע, ואילו כאשר היא יולדת בת היא טמאה במשך שבועיים!! מדוע יש הבדל בין לדתו של בן ללידתה של בת, ומדוע שבוע ושבועיים?
אותו מחקר אוניברסיטאי שהזכרתי טען שמקור ההבדל הוא "עונש" שמענישה התורה את היולדת בת. מכיוון שהחברה הקדומה ראתה בעין לא יפה לידת בנות, הרי שהתורה, כחלק מה"פולקלור" המרכיב אותה... ממסדת את המנהג להעניש את היולדת בת ומוציאה אותה מחוץ לחברה למשך זמן כפול מיולדת בן.
כמובן שמכיוון שאנו מייחסים לתורה מעט יותר רצינות מעורכי המחקר ההוא, אנו ניגש לשאלות הללו (החשובות בפני עצמן והצריכות בירור ) בצורה שונה.
מושג ה"טומאה" ביהדות קשור תמיד עם מוות, בכל מקום שבו אנו מוצאים מיתה, מכל סוג שהוא, אנו מוצאים את המושג "טומאה". בראש ובראשונה יש את המוות עצמו, המת הוא אבי אבות הטומאה והוא מטמא לזמן ארוך כל דבר שבא איתו או בשלוחותיו במגע. בעקבות המוות באות כל מיני "מיתות" קטנות שבהן שיעור הטומאה נמוך יותר: מצורע, שבו יש עור או אבר "מת", מטמא בביאה. טומאת הנידה קשורה לכך שדם הנידה הוא דם מהרחם, פעם בחודש הרחם "מכין" את עצמו ללידה, מצפה את קירותיו בכלי דם וכשההריון לא בא, אז הוא מוציא את אותה "הכנה לחיים" החוצה. שוב, יש כאן פוטנציאל חיים שמתבזבז ומיד מופיעה הטומאה. לאותו עניין ניתן גם לקשור את טומאת שכבת הזרע, פוטנציאל של חיים שמתבזבז.
גם בעניין שבו אנו עוסקים כעת יש קשר בין הטומאה למוות, למרות שמדובר בלידה. האשה היולדת טמאה, לענ"ד, כי בזמן הלידה גם אצלה, בגופה, יש ירידה ברמת החיים. עד היום היא היתה "דו-חיים", היו בתוך רחמה חיים נוספים וכעת הם עזבו אותה, דבר המוביל לטומאה. העזיבה של החיים מובילה גם כאן, כמו תמיד, לטומאת הגוף שממנו הם יצאו. על פי הבנה זו, שלפיה הגורם לטומאה הוא "עזיבת החיים", ככל שהחיים שעזבו את גוף האשה הם בדרגה גבוהה יותר, הרי שממילא היא תהיה טמאה זמן רב יותר... ומכאן נובע שמכיוון שהאשה טמאה זמן רב יותר אחרי לידת בת, הרי ש"דרגת" החיים שעזבו אותה בלידת בת היא גבוהה יותר.
בזמן לידת בן עוזבים אותה חיים בדרגה מסויימת, והיא טמאה שבוע ואילו בלידת בת עוזבים אותה חיים בדרגה גבוהה יותר, והיא טמאה זמן כפול. האם הפכתי לפמיניסטי? לא ממש. לדעתי, ברור לכולם שבפוטנציאל הטבעי, ברגע הלידה, הבת היא בעלת מדרגה מוסרית גבוהה יותר. אנו רואים את זה בהתנהגות הכללית של בנות, ברגישות הטבעית יותר, במוכנות הנפשית הראשונית... לדעתי זו גם אחת הסיבות לכך שלבנות יש פחות מצוות- הן צריכות פחות את ה"שפשוף", את העבודה הנפשית החזקה והמשעבדת של המצוות היום יומיות. לעומתן, הבנים זקוקים יותר ל"עיבוד" הזה של טבעם. כלומר: הפוטנציאל הטבעי, המוכנות לטוב, היא פשוטה יותר אצל הבנות, טבעית יותר. ואילו אצל הבנים היא מסובכת יותר ולכן הגבר צריך יותר מצוות מעשיות שיעזרו לו להתקדם. הגברים יכולים להגיע למדרגה נפשית מקבילה לזו של הנשים, ואולי אף לגבוהה יותר, אולם אצלם הדבר כרוך בשבירה, בעבודה עצמית קשה ולעיתים קרובות אכזרית.
לסיכום הנקודה הזאת נאמר: בגלל שברגע הלידה הבת היא בדרגה גבוהה יותר, גם היולדת נקבה טמאה זמן ארוך יותר .
התייחסתי לשאלה זו בשיעורי האמונה של שורש, אני מעתיק מעט משם/
שאלה העולה פעמים רבות בנוגע ליחס התורה לנשים, שאלה שאפילו ראיתי פעם במחקר אוניברסיטאי כ"הוכחה" ליחס המעוות של הדת היהודית לבנות.
וזאת השאלה- כולנו יודעים שכאשר אשה יולדת תינוק היא טמאה למשך פרק זמן, ללא קשר לטומאת הנידה. אולם, בעיון בפסוקים מתגלה לעיננו עובדה משונה: כאשר היא יולדת בן, האשה טמאה במשך שבוע, ואילו כאשר היא יולדת בת היא טמאה במשך שבועיים!! מדוע יש הבדל בין לדתו של בן ללידתה של בת, ומדוע שבוע ושבועיים?
אותו מחקר אוניברסיטאי שהזכרתי טען שמקור ההבדל הוא "עונש" שמענישה התורה את היולדת בת. מכיוון שהחברה הקדומה ראתה בעין לא יפה לידת בנות, הרי שהתורה, כחלק מה"פולקלור" המרכיב אותה... ממסדת את המנהג להעניש את היולדת בת ומוציאה אותה מחוץ לחברה למשך זמן כפול מיולדת בן.
כמובן שמכיוון שאנו מייחסים לתורה מעט יותר רצינות מעורכי המחקר ההוא, אנו ניגש לשאלות הללו (החשובות בפני עצמן והצריכות בירור ) בצורה שונה.
מושג ה"טומאה" ביהדות קשור תמיד עם מוות, בכל מקום שבו אנו מוצאים מיתה, מכל סוג שהוא, אנו מוצאים את המושג "טומאה". בראש ובראשונה יש את המוות עצמו, המת הוא אבי אבות הטומאה והוא מטמא לזמן ארוך כל דבר שבא איתו או בשלוחותיו במגע. בעקבות המוות באות כל מיני "מיתות" קטנות שבהן שיעור הטומאה נמוך יותר: מצורע, שבו יש עור או אבר "מת", מטמא בביאה. טומאת הנידה קשורה לכך שדם הנידה הוא דם מהרחם, פעם בחודש הרחם "מכין" את עצמו ללידה, מצפה את קירותיו בכלי דם וכשההריון לא בא, אז הוא מוציא את אותה "הכנה לחיים" החוצה. שוב, יש כאן פוטנציאל חיים שמתבזבז ומיד מופיעה הטומאה. לאותו עניין ניתן גם לקשור את טומאת שכבת הזרע, פוטנציאל של חיים שמתבזבז.
גם בעניין שבו אנו עוסקים כעת יש קשר בין הטומאה למוות, למרות שמדובר בלידה. האשה היולדת טמאה, לענ"ד, כי בזמן הלידה גם אצלה, בגופה, יש ירידה ברמת החיים. עד היום היא היתה "דו-חיים", היו בתוך רחמה חיים נוספים וכעת הם עזבו אותה, דבר המוביל לטומאה. העזיבה של החיים מובילה גם כאן, כמו תמיד, לטומאת הגוף שממנו הם יצאו. על פי הבנה זו, שלפיה הגורם לטומאה הוא "עזיבת החיים", ככל שהחיים שעזבו את גוף האשה הם בדרגה גבוהה יותר, הרי שממילא היא תהיה טמאה זמן רב יותר... ומכאן נובע שמכיוון שהאשה טמאה זמן רב יותר אחרי לידת בת, הרי ש"דרגת" החיים שעזבו אותה בלידת בת היא גבוהה יותר.
בזמן לידת בן עוזבים אותה חיים בדרגה מסויימת, והיא טמאה שבוע ואילו בלידת בת עוזבים אותה חיים בדרגה גבוהה יותר, והיא טמאה זמן כפול. האם הפכתי לפמיניסטי? לא ממש. לדעתי, ברור לכולם שבפוטנציאל הטבעי, ברגע הלידה, הבת היא בעלת מדרגה מוסרית גבוהה יותר. אנו רואים את זה בהתנהגות הכללית של בנות, ברגישות הטבעית יותר, במוכנות הנפשית הראשונית... לדעתי זו גם אחת הסיבות לכך שלבנות יש פחות מצוות- הן צריכות פחות את ה"שפשוף", את העבודה הנפשית החזקה והמשעבדת של המצוות היום יומיות. לעומתן, הבנים זקוקים יותר ל"עיבוד" הזה של טבעם. כלומר: הפוטנציאל הטבעי, המוכנות לטוב, היא פשוטה יותר אצל הבנות, טבעית יותר. ואילו אצל הבנים היא מסובכת יותר ולכן הגבר צריך יותר מצוות מעשיות שיעזרו לו להתקדם. הגברים יכולים להגיע למדרגה נפשית מקבילה לזו של הנשים, ואולי אף לגבוהה יותר, אולם אצלם הדבר כרוך בשבירה, בעבודה עצמית קשה ולעיתים קרובות אכזרית.
לסיכום הנקודה הזאת נאמר: בגלל שברגע הלידה הבת היא בדרגה גבוהה יותר, גם היולדת נקבה טמאה זמן ארוך יותר .
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
